"הלוגיסטיקה היא מדע התכנון והביצוע של הנעת הכוח ושימור יכולותיו. הלוגיסטיקה מספקת את משאבי העוצמה הקרבית, מעבירה משאבים אל שדה הקרב ומספקת את צורכי הכוח במשך ניהולם של המבצעים. הלוגיסטיקה כוללת תחומי פעילות רבים ומגוונים, לרבות היחסים בין פעולות אלא והמשאבים המאפשרים את ביצוען. פעולות אלה מקבלות משמעות בהקשר של אומנות המלחמה, שהלוגיסטיקה היא חלק חיוני ובלתי נפרד ממנה."
אג"מ, תוה"ד, "סוגיות בלוגיסטיקה"[1]
הבעיה העומדת בפני כל מפקד בעת יציאה לפעילות, היא כיצד ידאג לכל צרכי הכוח הלוחם. כוחות נזקקים לתחמושת ואמל"ח, מזון ומים, ציוד מיגון, ציוד שהייה ועוד פרטי ציוד רבים בהתאם למשימה. בעיה זו מתחזקת כשמדובר בכוחות רגליים. כוחות אלו נעים לרוב ברגל (לפחות בחלק ממתארי הלחימה) ואמורים לשאת את הציוד על גבם. כאן נשאלת השאלה, מה הוא הציוד ההכרחי ביותר שאותו חייב החייל לשאת. לדעתי, מרשל מגדיר זאת בברור:
"שום דבר אינו מועיל לצבא או לחלק ממנו אם אינו מקל על החייל הבודד בשעה שהוא נכנס לקרב ומאפשר לו לתפקד באופן האופטימאלי, פיזית ומנטלית. מסיבה זו כל התכנית הלוגיסטית של הצבא צריכה להבנות סביב מחקר יכולתו הלוגיסטית של חייל ממוצע אחד בו.[2]"
החייל הלוחם נושא רק חלק קטן ביותר מהציוד הדרוש לו לקיומו היום יומי. ברור הדבר כי החייל הלוחם אינו יכול היה לנוע אילו היה חייב לשאת על גופו את כל הדרוש לקיומו למשך יום לחימה אחד. מכאן עולה החשיבות של ההספקה הלוגיסטית הרציפה של ציוד לכוחות הלוחמים.
התמונה המצורפת ממחישה יותר מכל את הבעייתיות הקיימת היום בתחום הלוגיסטיקה של החייל: אנו רואים סיור של כוח אמריקאי בעירק. החיילים מצוידים במיטב האמל"ח המודרני בשובי של אלפי דולרים, אולם בכדי למלא את משימתם הם נעזרים בעגלת ברזל בעלות דולרים בודדים, שהחרימו מאחד המקומיים.
